סמכות בתי הדין הרבניים במזונות ילדים: בעקבות תיקון מס' 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים

מאמר זה סוקר את השינוי הנורמטיבי המשמעותי בסמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים, כפי שעלה בפסק הדין בבג"ץ 49362-11-24. המאמר מנתח את השפעת תיקון מס' 6 לחוק על הליכים משפטיים קיימים ועל חלוקת הסמכויות בין הערכאות.

הרקע המשפטי והמחלוקת בסוגיית הסמכות

במשך תקופה ארוכה שררה אי-ודאות משפטית בנוגע לסמכות בתי הדין הרבניים לדון בתביעה למזונות ילדים שנכרכה בתביעת גירושין. בבג"ץ 49362-11-24, העותר כפר בסמכות בית הדין האזורי לדון במזונות ילדיו, וטען כי הסמכות אינה נתונה לו. הליך זה התנהל על רקע פסיקה קודמת של בית המשפט העליון (מיום 19.2.2025), אשר קבעה ברוב דעות כי לבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון בתביעות מזונות ילדים כרוכות.

התפתחות הפסיקה לפני התיקון

טרם כניסת התיקון לתוקף, עמדת בית המשפט העליון כפי שבוטאה בבג"ץ 5988/21 ובתיקים נלווים, שללה את סמכות הכריכה בנושא מזונות ילדים. החלטה זו הובילה להגשת עתירות רבות, דוגמת העתירה דנן, שביקשו לבטל החלטות של בתי הדין הרבניים שקנו לעצמם סמכות בנושא. ניתן לעיין בפסקי הדין המלאים באתר בית המשפט העליון.

תיקון מס' 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (הוראת שעה)

ביום 18.11.2025 חל שינוי יסודי במצב המשפטי עם כניסתו לתוקף של חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6 – הוראת שעה), התשפ"ו-2025. תיקון זה שינה את התשתית הנורמטיבית עליה התבססו העתירות בנושא הסמכות.

עיקרי התיקון והסמכות המוקנית

התיקון החדש הסדיר את הסמכויות באופן הבא:

• הקניית סמכות מפורשת: בתי הדין הרבניים מוסמכים כיום לדון בתביעה למזונות ילדים שנכרכה בתביעת גירושין.
• תחולה על הליכים תלויים ועומדים: בהתאם לסעיף 2 לתיקון, הוראותיו חלות גם על תביעה אשר הייתה תלויה ועומדת ביום תחילתו של החוק.

השלכות התיקון על הליכים תלויים ועומדים בבג"ץ

לאור התיקון, קבע בית המשפט העליון כי עתירות שתקפו את סמכות בתי הדין הרבניים הפכו לבלתי אקטואליות. מכיוון שהמחוקק הסדיר את הסמכות באופן מפורש, העתירה בבג"ץ 49362-11-24 התייתרה ודינה להימחק. מידע נוסף על הליכי חקיקה זמין באתר ה-כנסת ובמאגר נבו.

שאלת הדין המהותי וזכויות הצדדים

למרות הסדרת סוגיית הסמכות, נותרו שאלות בנוגע לדין המהותי שיחול בתוך כותלי בית הדין הרבני. העותר בבג"ץ 49362-11-24 ביקש כי אם תידחה עתירתו, יורה בית המשפט לבית הדין להכריע במחלוקת בהתאם לדין האזרחי ובפרט בהתאם להלכת בע"מ 919/15.

עמדת בית המשפט העליון

בית המשפט העליון, בפסק דינה של השופטת רות רונן, קבע כי:

• אין צורך להכריע בשאלת הדין שיוחל בבית הדין הרבני או לתת הוראות אחרות במסגרת מחיקת העתירה.
• כל זכויותיו וטענותיו של העותר ביחס לדין שיחול וניהול ההליך שמורות לו בערכאה הדיונית.

לסיכום, תיקון מס' 6 השיב לבתי הדין הרבניים את הסמכות לדון במזונות ילדים כרוכים, ובכך השתנתה המציאות המשפטית שהובילה למחיקת עתירות רבות בנושא מחוסר אקטואליות.